טאטור נ' בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה ובמסגרתה עותר התובע לחיוב הנתבעת לפצותו בגין כספים אשר לטענתו נגבו ממנו על-ידי הנתבעת שלא כדין, כמו גם עותר התובע לחיוב הנתבעת בגין עוגמת נפש בסכום של 5,000 ₪ והוצאות נסיעה ושיחות טלפון בסך 2,000 ₪.

2.בנסיבות אלו, עותר התובע כאמור לחיוב הנתבעת בסך 7,400 ₪.

3.במסגרת כתב הגנתה המפורט, יש לציין, מכחישה הנתבעת את טענותיו של התובע כלפיה ובהקשר זה טוענת הנתבעת לפן הסכמי מחייב בין התובע לבינה המקבל את עיגונו בחוזה ההתקשרות בין הצדדים כמו גם העובדה כי הנתבעת כך לדידה עמדה ומילאה אחר תנאי ההתקשרות כפי שנחתמו בין הצדדים ובנסיבות אלו אין לתובע להלין אלא על עצמו. מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי לפנים משורת הדין, הועבר התובע למסלול המבוקש על ידו, הוא מסלול החיילים וכן, הוחזר לו סך 174 ₪ (151 ₪ בתוספת מע"מ כחוק) בגין ההפרש בין תמחור השיחות בתעריפם המקורי לבין מחירן של השיחות בתעריפן החדש עליו חולק התובע.

4.בקליפת אגוז אציין כי עיקר טענותיו של התובע הן כי הוא חתם עם הנתבעת על חוזה התקשרות מוטב המיועד לחיילים. לאחר מכן, כך לטענתו עשתה הנתבעת על דעת עצמה וללא שהוסכם כך בין הצדדים והעבירה את התובע למסלול אחר, הוא מסלול המיועד לעובדי מדינה (בין היתר שוטרים) מבלי שהדבר הוסכם בין הצדדים. בנסיבות אלו, שלחה לו הנתבעת חשבונות לתשלום בגין השיחות אשר הינו גבוה ואינו על-פי חוזה ההתקשרות הראשון אשר יועד לחיילים. כך טוען התובע, כי בשל התנהלותה זו של הנתבעת נגרמה לו עוגמת נפש כמו גם הוצאות כפי שפירטתי לעיל.

5.בדיון אשר התקיים בפניי היום שמעתי טענות הצדדים אשר טענו זה בכה וזה בכה. כך שמעתי את טענות התובע, את טענות נציגת הנתבעת וכן עיינתי בכל האסמכתאות הרלוונטיות כפי שאלה הובאו בפניי. כך הסתבר מעיון בכתב ההגנה וכן בנספח ג' אשר צורף לכתב ההגנה ואשר עניינו חוזה התקשרות בין התובע לבין הנתבעת כי התובע חתום על חוזה ההתקשרות האחר אשר הינו המסלול המאוחר המיועד לעובדי מדינה. בנסיבות אלו הרי שיש בפניי ראיה ממנה עולה כי התובע חתום כדבעי על הסכם התקשרות בין הצדדים ואם לא הבין מה פשרו של חוזה זה ומה נפקותה של חתימתו זה אין לו אלא להלין על עצמו.

6.היום לראשונה, העלה בפניי התובע טענה כי החתימה אשר מופיעה על חוזה נספח ג' אינה חתימתו. בהקשר זה הוסיף וציין התובע לאחר שהסבתי את תשומת לבו לכתב ההגנה על נספחיו, כי הוא לא קיבל את נספחי כתב ההגנה. בהקשר זה אבקש להעיר שניים: ראשית, טענתו של התובע כעת הינה טענה שבעל פה כנגד מסמך שבכתב. זאת ועוד, התובע אינו חולק כי הוא קיבל עותק מכתב ההגנה וסוגיה זו מקבלת את ביטוי ואת עיגונה בכתב ההגנה בבחינת "ברחל בתך הקטנה" כך רואה אני להפנות לסעיף 12 לכתב ההגנה בו מציינת הנתבעת, כי התובע חתם על הסכם ההצטרפות לתוכנית העובדים ואף נוקבת במועד הרלוונטי. עוד מציינת הנתבעת, כי עותק מהסכם ההתקשרות מצורף כנספח לכתב הגנתה. בנסיבות אלו ומקום בו התובע לא חלק כי הוא קיבל עותק מכתב ההגנה הרי שברי הוא כי טענתה זו של הנתבעת בדבר חתימתו של התובע על ההסכם היתה ידועה לתובע מבעוד מועד ובכל אופן מילא התובע פיו מים ואף בטיעוניו בפניי היום לא העלה כל טענה כנגד החתימה האמורה. התובע העלה טענה זו רק בשלב מאוחר מאוד של הדיון לאחר שנשמעו טענות נציגת הנתבעת. לא זו אף זו התובע לא עשה כדי לפנות לבית המשפט בכל בקשה לקבלת העתק מהנספחים אשר לטענתו לא קיבל, כך לא פעל התובע להבאת כל ראיה לסתור את חתימתו על הסכם ההצטרפות כטענת הנתבעת. משכך, הרי שכאמור מדובר בטענה מאוחרת אשר נשמעה בשלב מאוחר של הדיון, אשר יש בה כדי לסתור ראיה שבכתב. משכך רואה אני לדחותה.

7.בנסיבות אלו, הוכח בפניי, כי התובע חתם על הסכם ההצטרפות לתוכנית העובדים בשים לב לתעריף הנקוב בצידו ומשכך עסקינן בפן הסכמי מחייב כדבעי בין הצדדים ואין לתובע איפוא להלין אלא על עצמו – מקום בו חתם התובע על הסכם כאמור היה עליו לקרוא את תוכנו של המסמך בטרם יחתום ואם לא עשה כן הרי שאין לו להלין אלא על עצמו.

8.בנסיבות הענין באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח שהנתבעת פעלה בניגוד לפן ההסכמי עליו הוסכם בין הצדדים ובניגוד לחוזה ההתקשרות המחייב ביניהם. משכך, הרי שעסקינן בחוזה התקשרות בתעריף המתאים והמחייב בין הצדדים ומשכך, דין התביעה להידחות.

9.למעלה מן הצריך ולפנים משורת הדין אעיר רק, כי הנתבעת עשתה לפנים משורת הדין עם התובע ובין לבין הוחזר התובע למסלול החיילים המוטב וכן שולם לו הפרש תעריפי השיחות בין החבילות בסך 174 ₪ כאמור. במהלך הדיון היום ולפנים משורת הדין באתי להציע לצדדים להגיע לידי הסכמה על דרך הפשרה אולם התובע סירב. בנסיבות אלו, הרי שעל בית המשפט לפסוק בהתאם לחוק, לפסיקה ולראיות הבאות בפניו. כך עשיתי. בנסיבות העניין הרי שלא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו ולהרים את נטל ההוכחה במאזן ההסתברויות המונח לפתחו מקום בו קבעתי כי עלה בידי הנתבעת להוכיח קיומו של הסכם כדין בין הצדדים אשר מכוחו חויב התובע בשיעורי התשלום כנדרש. משכך, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

10.סופו של יום, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן והודע היום ט"ו טבת תשע"א, 22/12/2010 במעמד הנוכחים.

יפעת שיטרית, שופטת

הוקלד על ידי: שרון אוחיון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: